שאלה: אתם מנהלים מקצועיים של קבוצה, והרגע שמעתם שבשוק השחקנים החופשיים מסתובב לו פאוורד בן 30 סך הכל, ללא עבר של פציעות, המתנשא לגובה 2.06 ומסוגל להוביל כדור, לקלוע סלים חשובים, ולשמור גם על גארדים זריזים. האם הייתם בודקים אפשרות להחתים אותו?

בהנחה והתשובה של רובכם הייתה חיובית (ובצדק), כיצד הייתם מגיבים אילו הייתי מספר לכם שמדובר ב… ג'וש סמית'?

למי שלא מכיר, ג'וש סמית' הוא סמול פאוורד שנמצא איתנו בליגה כבר 12 שנים.

בתום קריירת תיכונים מצוינת, במהלכה שיתף פעולה בין היתר עם דוויט הווארד, ולאחר מכן עם רייג'ון רונדו (לא באותה קבוצה), הצעיר המוכשר החליט להירשם לדראפט הנ.ב.א בשנת 2004.

לאחר שחבר ילדותו הווארד נבחר במקום הראשון אחרי אורלנדו, סמית' כסס ציפורניים בזמן ש-15 קבוצות נוספות העדיפו שחקן אחר על פניו. עם זאת, אטלנטה, שהייתה בין אותן קבוצות שדילגו עליו (בחרה במקום השישי את ג'וש ציילדרס), החליטה לנצל את הבחירה ה-17 שלה כדי לבחור ביליד ג'ורג'יה.
שני הרוקיס החדשים לא עזרו בעונתם הראשונה יתר על המידה לקבוצה, שהחזיקה בסגל חלש להחריד (כוכביה היו אנטואן ווקר, אל הארינגטון וטיירון לו), וסיימה עם המאזן החלש בליגה (69-13).
עם זאת, לאט לאט הקבוצה החלה להשתפר ולצבור נכסים (ג'ו ג'ונסון, מארווין וויליאמס, אל הורפורד, מייק ביבי), והפכה לקבוצת פלייאוף לגיטימית במזרח, כשג'וש סמית' מככב משני צידי המגרש.

בשנותיו הראשונות, סמית' היה אחד האתלטים הטובים בליגה כולה. הוא ניצל את הזינוק המדהים שלו כדי לשבור שיאי חסימות (השחקן הצעיר ביותר שהגיע לאלף חסימות) מצד אחד, ולרחף להאלי-אופים מרהיבים בצד השני של המגרש.

אלא שבתקופתו של סמית', אטלנטה נחשבה לקבוצה שהמקסימום שלה הוא חצי גמר המזרח, מה שכנראה תרם להחלטתו לנסות את מזלו בשוק השחקנים החופשיים.
באותו קיץ, סמית' החליט להענות להצעה הקסומה של דטרויט, שהציעה לו 54 מיליון דולר ל-4 שנים.

על פניו, ניתן היה להבין כמובן את סמית', שנענה להצעה הכספית המעולה, אך מבחינה מקצועית, היה קשה מאוד להבין למה דטרויט, שהחזיקה בשני שחקני פנים צעירים מוכשרים (גרג מונרו ואנדרה דראמונד), הלכה על סמול פאוורד שלא קולע מבחוץ באחוזים גבוהים. התוצאה הייתה פקק בהתקפה של דטרויט, שהתקשתה מאוד בתחום הקליעה מחוץ לקשת, כשסמית' מסיים עונה ראשונה סבירה מבחינה אישית, אך איומה מבחינה קבוצתית.
בעונה הבאה, התקוות ששלושת הגבוהים של הפיסטונס ילמדו לשחק ביחד התגלו כתקוות שווא, ולאחר פתיחת עונה איומה, סמית' שוחרר מדטרויט, שהבינה שהיא עדיין תהיה מחויבת לשלם לו את כל שכרו, ולמעשה הסכימה לשלם לו – רק שיילך.

בזמן שכלי התקשורת השונים חגגו את רצף הניצחונות של הפיסטונס מאז שסילקה את ג'וש סמית', השחקן עצמו נענה לחיזוריו של חבר ילדותו דוויט הווארד, והצטרף ליוסטון.

לפתע, היה נראה שג'וש סמית מצא בית חדש, כשהיה אחד האחראים הראשיים לקאמבק הנהדר של יוסטון מול הקליפרס בחצי גמר המערב.

ואולם, סמית' כנראה לא העריך כמו שצריך את קבוצתו החדשה, ובקיץ החליט ללכת ולחתום דווקא בקליפרס (וזאת למרות שלדברי יוסטון, היא רצתה שיישאר).
לאור יכולתו ביוסטון, וכן המחיר הנמוך בו הגיע לקבוצה, היה נדמה שהקליפרס עשו עסקה מצוינת כשהחתימו מחליף נהדר לגבוהים, שיכול להשתלב מדי פעם גם בחמישייה.
אבל במציאות, סמית' היה חלש ביותר, ולאחר 32 משחקים הועבר בטרייד ליוסטון שהסכימה לקלוט אותו בחזרה מהקליפרס, שכמו דטרויט בזמנו, הסכימה להפסיד קצת מזומנים – רק שיילך.

לצערם של סמית' ויוסטון, הפעם האפיזודה שלו עם הקבוצה לא הצליחה, ובסיום העונה הוא לא קיבל הצעה להמשיך.

וכך, כעת גיבורנו מוצא את עצמו שוב בשוק השחקנים החופשיים, אלא שהפעם לא נראה שיש עליו יותר מדי קופצות, אם בכלל. אם לאחר שחרורו מדטרויט, קבוצות צמרת בליגה שקלו לצרף אותו במחיר מבצע, הרי שאחרי העונה האחרונה, לא ברור מי תהמר עליו.

מבחינה פיזית, ולמרות גילו הצעיר יחסית, זה ברור שהוא הרבה מעבר לשיא. למרות התעקשותו לאורך השנים, קלעי שלשות הוא כבר לא יהיה, כאשר הדבר שהכי מדהים אותי הוא: איך משחקן של 70% בערך מקו העונשין, הוא הפך לאחד הגרועים בליגה מהקו. ולחשוב שפעם הוא בכלל יכול היה להטביע משם…

אז מה עוד נגיד, ומה עוד נאמר, האם סיפורו של ג'וש סמית בליגה נגמר?

לא כל כך מהר. סמית' אולי שכח איך לקלוע מהעונשין, אבל אני לא חושב שהוא שכח איך לשחק כדורסל. לצפות ממנו לתרומה חיובית בכל משחק זה כנראה יותר מדי, אבל אני מניח שיש לא מעט קבוצות שלא יתנגדו להחזיק אותו על הספסל במחיר מינימום, אפילו סתם, שיהיה שם למקרה הצורך. ככל הנראה, הוא פשוט צריך להשתלב במערכת שתאמין בו, ותדע כיצד להתנהל מול מצבי הרוח שלו.

באופן אישי, הייתי מאוד רוצה לראות אותו בממפיס, קבוצה בה שחקן "בעייתי" דוגמת זאק ראנדולף הפך לכוכב, ושחקנים כמו מאט בארנס ולאנס סטיבנסון הצליחו להתמקד בכדורסל נטו וגילו יכולת טובה. נכון, לא יהיה לו מקום על המגרש ביחד עם גאסול וראנדולף, אבל הוא בהחלט יוכל לשחק בעמדה 4 כמחליף של זי-בו, ואולי גם כ-5 במקום גאסול אם יתחשק לקבוצה לנסות קצת "סמול-בול".

מלבד ממפיס, קשה לי לחשוב על קבוצה אחרת בה סמית' יכול להתחיל, ולסיים את העונה. אז מה אתם אומרים, האם סמית' יקבל עוד צ'אנס אחד לחזור לליגה הטובה בעולם, או שהוא בדרכו הבטוחה להפוך לשחקן עבר?